בן מרים וישראל, נולד ביום י"ז בכסלו תרצ"א(7.12.1930) בתל- אביב. לאחר שסיים בית-ספר יסודי התחיל ללמוד בתיכון, אך כחבר תנועת "השומר הצעיר" עזב את ספסל הלימודים ויצא עם חבריו להכשרה חקלאית, ואחר-כך גם להכשרה מגויסת בשער העמקים. הוא תרם את חלקו באהבה לעבודות המשק והיה הרוח החיה בחבורה בשירה, בריקודים חסידיים ובנגינה במפוחית-פה. חיים נקרא בכינוי החיבה "לבן" על שום תלתליו הבהירים. אחרי שנתיים וחצי שנות-הכשרה עמד לעבור עם הגרעין להתיישבות בלהבות הבשן, אך בינתיים התלקחה מלחמת-העצמאות וחברי הגרעין גויסו למלחמה.
חיים השתתף בששת ימי מערכת משמר העמק ובכיבוש ואלדהיים, ואחרי הכרזת המדינה הוזעק עם חבריו לעזרת הדגניות במערכת "האדם נגד השריון". מהדיפת ההתקפה על דגניה א' יצא בשלום, ומשעבר כובד ההתקפה לדגניה ב' חש עם עוד שלושה חברים לעזרתה. שניים נפלו בדרך והוא ועוד אחד הגיעו בזחילה אל העמדה הקדמית של דגניה ב'. הוא השתתף בתהקפת-נגד במישור פתוח ומשהגיע חזרה אל העמדה נפגע מפגז ונפל, ביום י"א באייר תש"ח(20.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדגניה ב'.
זכרו הועלה בחוברת "לעשרה שנפלו" בהוצאת קיבוץ ארצישראלי י"ג "הראל".